בואו נדבר רגע על גמילה .
גמילה בכלל וטיטולים בפרט .
מהרגע בו הבנתי כי פסח וחופשתו הארוכה מתקרבים החלטתי כי זה
הזמן לגמול את ליה שלי מטיטולים .
ליה בת שנתיים וחודשיים , בוגרת ומבינה , ורבלית ואפילו
מכירה את השירותים כבר די הרבה זמן ומדי פעם מבקשת לעשות את מספר
2 שם, לכן הנחתי שזהו הזמן הנכון להוריד את הטיטול ולצעוד צעד נוסף קדימה
אל הבגרות.
הצטיידתי מראש באביזרי חובה בגמילה -
סיר ביתי (עם תמונת הלו קיטי דמות אהובה על ביתי ) 30 ש"ח ממקס סטוק,
סיר נייד לזמנים בהם אנחנו מחוץ לבית - סיר לכת - 35 ש"ח בהזמנה מאתר
סיר לכת .(המצאה ישראלית גאונית!!)
חיתולי האגיס פולאפס ללילות - כ-30 ש"ח ברשתות הפארם וברשתות השיווק.
המון תחתונים חדשים - חבילה של 5 תחתונים ממותגים 20 ש"ח בהנגאר.
מתנות והפתעות קטנות לחגיגות פיפיקקי בשירותים - מתנות בשקל מחנות
הכל בשקל.
כל האביזרים מוכנים , אני מוכנה נפשית ויאללה למלאכה ולגמילה .
הגיע הבוקר חופש הראשון, הורדנו את החיתול , נפרדנו ממנו לשלום ובכל 10
דקות הצענו שירותים .
בשעות הראשונות הכל היה נפלא .
ליה עשתה פיפי בסיר , באסלה ואפילו כשיצאנו לגינה היא ביקשה פיפי
ועשתה בצמחיה .
בצהריים שמנו פולאפס וליה נרדמה לשנ"צ .
מהרגע שהתעוררה משנת היופי שלה משהו השתנה .
ליה החלה עושה פיפי בתחתונים בכל כמה דקות.
החלפתי בגדים בפעם הראשונה, השניה, החמישית והעשירית בתוך 3 שעות.
אולי החליטה לקבל תשומת לב באמצעות התנהגות שלילית? אולי החליטה
שזה משחק? לא ברור אך זו הסיטואציה . מייאש.
הזכרונות מהגמילה של בני בכורי עולים לי ולא יכלתי להמנע מההשוואה .
איתו הלך ממש בקלות . 3 פספוסים והילד היה גמול לגמרי .
מה קרה? מה השתבש ? אבל הייתי מוכנה נפשית לזה ...
כנראה שהיא לא ...
החלטתי לתת עוד הזדמנות. יום נוסף .
גם ביום הזה החלפתי כ15 זוגות מכנסיים ותחתונים .
החלטתי שמספיק, כנראה שהיא עדיין לא מוכנה .
הסברתי לה שאנחנו שמים חיתול כי אי אפשר להרטיב את המכנסיים אבל
אם יש פיפיקקי צריך לבקש ונעשה בסיר או בשירותים .
וכך קורה .
מדי פעם ליה מבקשת שירותים ופעמים אחרות עושה בחיתול .
אני זורמת איתה . נותנת לה את הזמן שלה . משחררת .
עוד כמה שבועות , כשיתחמם מעט מזג האויר אנסה שוב .
הפעם אוודא שהיא מוכנה .
אין לי למה למהר ולא נלחצת מתכתיבי החברה.
אוי תכתיבי החברה ... נראה לי שזה הדבר הכי בעייתי ...
כל הרחשים מסביב של "בגיל שלה הבן/בת של כבר היו גמולים" ושאר
הגיגים שנועדו לבאס ולהוריד אותי .
מעלים את תחושת הכישלון ...
זה הסיוט הגדול של רוב האמהות ... ההשוואות לילדים של אחרות ולגמילה שלהם.
גורם לנו להרגיש שאנחנו פחות טובות,פחות מתמידות ,הילדים שלנו פחות מפותחים ..
החלטתי שאני כבר לא מתייחסת .
מקשיבה רק לעצמי ,לבת שלי,לצרכים ולרצונות שלה .
אז לכל מי שהתחיל גמילה והצליח - כל הכבוד .
ולכל מי שהתחיל ולא הצליח - לא נורא ,תנסו שוב .. זה יקרה אוטוטו :)
ושיהיה בהצלחה בהמשך.
נתראה ב- take 2 ...
גמילה בכלל וטיטולים בפרט .
מהרגע בו הבנתי כי פסח וחופשתו הארוכה מתקרבים החלטתי כי זה
הזמן לגמול את ליה שלי מטיטולים .
ליה בת שנתיים וחודשיים , בוגרת ומבינה , ורבלית ואפילו
מכירה את השירותים כבר די הרבה זמן ומדי פעם מבקשת לעשות את מספר
2 שם, לכן הנחתי שזהו הזמן הנכון להוריד את הטיטול ולצעוד צעד נוסף קדימה
אל הבגרות.
הצטיידתי מראש באביזרי חובה בגמילה -
סיר ביתי (עם תמונת הלו קיטי דמות אהובה על ביתי ) 30 ש"ח ממקס סטוק,
סיר נייד לזמנים בהם אנחנו מחוץ לבית - סיר לכת - 35 ש"ח בהזמנה מאתר
סיר לכת .(המצאה ישראלית גאונית!!)
חיתולי האגיס פולאפס ללילות - כ-30 ש"ח ברשתות הפארם וברשתות השיווק.
המון תחתונים חדשים - חבילה של 5 תחתונים ממותגים 20 ש"ח בהנגאר.
הכל בשקל.
כל האביזרים מוכנים , אני מוכנה נפשית ויאללה למלאכה ולגמילה .
הגיע הבוקר חופש הראשון, הורדנו את החיתול , נפרדנו ממנו לשלום ובכל 10
דקות הצענו שירותים .
בשעות הראשונות הכל היה נפלא .
ליה עשתה פיפי בסיר , באסלה ואפילו כשיצאנו לגינה היא ביקשה פיפי
ועשתה בצמחיה .
בצהריים שמנו פולאפס וליה נרדמה לשנ"צ .
מהרגע שהתעוררה משנת היופי שלה משהו השתנה .
ליה החלה עושה פיפי בתחתונים בכל כמה דקות.
החלפתי בגדים בפעם הראשונה, השניה, החמישית והעשירית בתוך 3 שעות.
אולי החליטה לקבל תשומת לב באמצעות התנהגות שלילית? אולי החליטה
שזה משחק? לא ברור אך זו הסיטואציה . מייאש.
הזכרונות מהגמילה של בני בכורי עולים לי ולא יכלתי להמנע מההשוואה .
איתו הלך ממש בקלות . 3 פספוסים והילד היה גמול לגמרי .
מה קרה? מה השתבש ? אבל הייתי מוכנה נפשית לזה ...
כנראה שהיא לא ...
החלטתי לתת עוד הזדמנות. יום נוסף .
גם ביום הזה החלפתי כ15 זוגות מכנסיים ותחתונים .
החלטתי שמספיק, כנראה שהיא עדיין לא מוכנה .
הסברתי לה שאנחנו שמים חיתול כי אי אפשר להרטיב את המכנסיים אבל
אם יש פיפיקקי צריך לבקש ונעשה בסיר או בשירותים .
וכך קורה .
מדי פעם ליה מבקשת שירותים ופעמים אחרות עושה בחיתול .
אני זורמת איתה . נותנת לה את הזמן שלה . משחררת .
עוד כמה שבועות , כשיתחמם מעט מזג האויר אנסה שוב .
הפעם אוודא שהיא מוכנה .
אין לי למה למהר ולא נלחצת מתכתיבי החברה.
אוי תכתיבי החברה ... נראה לי שזה הדבר הכי בעייתי ...
כל הרחשים מסביב של "בגיל שלה הבן/בת של כבר היו גמולים" ושאר
הגיגים שנועדו לבאס ולהוריד אותי .
מעלים את תחושת הכישלון ...
זה הסיוט הגדול של רוב האמהות ... ההשוואות לילדים של אחרות ולגמילה שלהם.
גורם לנו להרגיש שאנחנו פחות טובות,פחות מתמידות ,הילדים שלנו פחות מפותחים ..
החלטתי שאני כבר לא מתייחסת .
מקשיבה רק לעצמי ,לבת שלי,לצרכים ולרצונות שלה .
אז לכל מי שהתחיל גמילה והצליח - כל הכבוד .
ולכל מי שהתחיל ולא הצליח - לא נורא ,תנסו שוב .. זה יקרה אוטוטו :)
ושיהיה בהצלחה בהמשך.
נתראה ב- take 2 ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה